החלטה בתיק ת"א 23375-08-10

לפני בקשות למחיקת כתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה, בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית במועד וכן למתן צו למענה מפורט על השאלון.

1.         רקע לבקשה

הצדדים הגישו תביעות הדדיות זו כנגד זו. המשיבה 1 הינה התובעת בתיק העיקרי- חברת א. דרך טבע פיתוח וגינון בע"מ (להלן: "דרך טבע"), העוסקת בביצוע עבודות גינון. הנתבעת- נופר צמחיה בע"מ (להלן: "נופר") הינה חברה העוסקת במתן שירותי תחזוקה וגינון לגופים שונים.

הנתבע 2 שכנגד, מר אביחי ארד, הינו המנהל והבעלים היחיד של דרך טבע.

2.         בשנת 2008 ניהלו הצדדים מו"מ לאספקת שירותי קבלן משנה לביצוע עבודות גינון ואחזקת גינות בגופים שונים, להם סיפקה הנתבעת שירותי גינון. ביום 26/5/08, נחתם הסכם בין הצדדים לפיו תספק דרך טבע את עבודות הגינון אצל לקוחותיה של נופר, בתמורה לקבלת התשלומים שיועברו לנופר מלקוחותיה בניכוי עמלה בסך 15%.

בכתב התביעה העיקרי, טענה דרך טבע, כי התקשרה עם נופר בהסכם ואף התחייבה למחזור עסקי של 1.2 מליון ש"ח לשנה, על סמך מצגי שווא שונים שהציגה לה זו. עוד נטען, כי כבר בתחילת העבודה אל מול לקוחותיה של נופר, גילתה כי אלה לא היו מרוצים מהתנהלות נופר ואף פעלה בניסיון לשיפור המצב, אלא שנופר הציבה מכשולים בדרכה והדבר לא עלה בידה, כך שבסופו של יום- הוביל הדבר לעזיבתם של לקוחות שונים. בהמשך, סירבה נופר לשלם לדרך טבע את התמורה המגיעה לה מכוח ההסכם ואף החליטה לבטלו באופן חד צדדי וללא התראה מראש. לפיכך, עותרת דרך טבע לקבלת התשלום בגין נזקיה מן ההפרה וזאת בסכום של 1,001,001 ש"ח.

3.         בתביעה שכנגד, טענה נופר כי מיד כשהחלה דרך טבע לספק את שירותי הגינון ללקוחותיה, החלה לקבל תלונות אודות טיב העבודות  ואיכות השירות. כך, דרך טבע פעלה בניגוד להסכם בין הצדדים, כאשר פיטרה עובדים ונשארה עם מצבת עובדים נמוכה מהמוסכם ובכך הביאה אף להפרת התנאים שבין נופר ללקוחותיה, באשר התחייבה כלפיהם למספר עובדים מינימלי. עוד נטען, כי דרך טבע אף לא סיפקה ללקוחות נופר את סוג הדשן וכמותו הנדרשים בהתאם לתנאי האקלים המיוחדים באזור ביצוע העבודות. בכך, גרמה ללקוחות נופר נזקים, שבעקבותיהם ביטלו את ההתקשרויות עמה. נופר הודיעה לדרך טבע, כי במעשיה אלה מפרה היא את ההסכם, ואף נתנה לה שהות על מנת לתקן את הליקויים, אולם משדרך טבע לא השכילה לעשות כן, הודיעה לה נופר ביום 15/3/10, כי הפרה את ההסכם הפרה יסודית ודרשה כי תישא במלוא הנזקים שנגרמו לה בסך 1,624,000 ש"ח.

טענות המבקשת

4.         המבקשת טוענת כי יש למחוק אץ כתב תביעתה של דרך טבע מחמת אי הגשת תצהירי העדות הראשית במועד, שכן חרף החלטת בית המשפט מיום 28/5/12, לפיה על דרך טבע להגיש את תצהירי העדות הראשית עד ליום 20/7/12, אלה לא הוגשו עד למועד הגשת הבקשה. לחילופין, ביקשה כי בית המשפט יקבע כי על פי הוראות סעיף 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, משלא הוגשו תצהירי העדות הראשית במועד, הרי שאינם זכאים הם להביא עדיהם לצורך הוכחת התביעה. בנוסף, מבקשת נופר כי בית המשפט יחייב את דרך טבע בהוצאות לדוגמא עקב אי קיום הוראות בית המשפט במועד וכן כי תינתן לה ארכה להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה, משעה שתצהיריה של דרך טבע טרם הוגשו.

5.         בבקשה השנייה שלפני, שעניינה השבת מענה מפורט על השאלון, עותרת נופר למענה מפורט יותר לשאלות 11, 31-12 ו- 49-32 לשאלון. נטען כי שאלות אלה עומדות בבסיס טענותיה המרכזיות של נופר בתביעה שכנגד, קרי- הקטנת מספר העובדים שסיפקו שירותי גינון למי מלקוחותיה של נופר וכן טענות הנוגעות לסוג הדשן המסופק ולכמותו. לשיטתה, אין במענה "מתחמק" כדי להוות מענה ראוי לשאלות אלה ועל דרך המלך לענות באופן ענייני על השאלות האמורות ולספק תשובות קונקרטיות.

6.         טענות המשיבים

המשיבים עתרו כי בית המשפט יחייב את נופר בהוצאות לדוגמא ויורה לה לענות על שאלון ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמה. נטען כי נופר עצמה לא השיבה לשאלון אשר נשלח אליה כבר ביום 24/5/12, ומשכך הצגת הדברים באופן שנחזה כאילו דרך טבע  היא המעכבת את ההליכים, הינה מצג שווא. עוד נטען כי החלטת בית המשפט באשר לסד הזמנים להגשת תצהירי העדות הראשית, נבעה מתוך ההנחה כי הושלמו ההליכים המקדמיים ולא כך היא. 

7.         לגופו של עניין, טוענת המשיבה 1 כי התשובות שספקה כמענה לשאלון הינן תשובות ראויות ואין בהן כל ניסיון התחמקות. לטענתה, העמידה לעיון המבקשת את כל אלפי המסמכים הנוגעים להעסקת עובדים. באשר לסוג הדשן בו השתמשה המבקשת השיבה כי על פי ההסכם הייתה רשאית האחרונה לבדוק את סוגי החומרים בהם השתמשה ואף לתת הוראות בעניין הדשן, ומשכך אין צורך כי תיתן מענה מפורט אודות סוג הדשן וכמותו בכל אחד מן האתרים.

8 .         תשובת המבקשים

לטענתם לא פורט בהסכם ההתקשרות מספר העובדים וכך אף באשר לסוג הדשן ולכמותו, אשר כאמור, לא צוינו מפורשות בהסכם. עוד נטען, כי על פי החוק, היה על המשיבה 1  לנהל מערך מסודר של יומני עבודה, יומני נוכחות ומסמכים הנוגעים לנוכחות עובדיה, אולם אלה, כלל לא גולו במסגרת תצהיר הגילוי, בו הצהירה המשיבה 1 כי בידיה 73 מסמכים בלבד הנוגעים להליך.  הואיל  בבתגובתה לבקשה , צינה היא כי בידיה אלפי מסמכים הנוגעים לעניין שבנדון, מבוקש כי בית המשפט יורה על המצאתם לידי המבקשת.

9.         דיון

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, סבורני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. באשר ל מחיקת כתב התביעה-

מחיקת כתב תביעה הינה צעד קיצוני, אשר ככלל, בית המשפט לא ייעתר לו, מקום בו מדובר בפגם טכני הניתן לריפוי. לא מצאתי, בנסיבות המפורטות בבקשה ובתגובה כדי להצדיק צעד קיצוני זה.

10.       מענה על השאלון-